קבוצת העתקות בע"מ נ' יתד קידום עסקים בע"מ

פסק דין

1.התובעת, חברה למתן שירותי צילום, העתקה וסריקות תוכנות ומפות, הגישה תביעה כנגד הנתבעת בטענה כי בין החודשים מאי 2003 לינואר 2004, הזמינה הנתבעת עבודות דפוס, העתקה וצילומים כמפורט בהזמנות ובחשבונות. העבודות סופקו על ידי התובעת כנדרש, אולם הנתבעת נותרה חייבת סך של 8,633 ₪, נכון למועד הגשת התביעה.

2.הנתבעת מכחישה את חבותה בתשלום וטוענת כי כלל אינה מכירה את התובעת, מעולם לא הזמינה, באופן ישיר או עקיף, כל עבודה מאת התובעת ואף לא התקשרה עימה בקשר כלשהו. זאת ועוד, לדברי הנתבעת, כבר ביום 22.6.03, עם קבלת חשבונית העסקה אשר נשלחה אליה על ידי התובעת ביום 31.5.03, שלחה הנתבעת מכתב בו תבעה לבטל את החשבונית בטענה כי לא הזמינה מן התובעת דבר.

3.מטעם התובעת העידה הגב' פזית איינס, מנהלת תיק לקוחות ואילו מטעם הנתבעת העיד מר אבי בן דב, מנהלה.

אחר ששמעתי את עדויות המצהירים, עיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות, מאחר שהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש.

אבהיר, להלן, מסקנתי זו.

4.עדת התובעת מסרה בתצהירה כי עבודות הצילום הוזמנו באמצעות משרד אבי טולדנו, משרד אדריכלות והתייחסו לפרויקט בנימינה. לטענתה, מאחר שהנתבעת לא היתה לקוח חדש אצל התובעת, לא ביקשו את אישורה לביצוע ההזמנה, אלא הסתמכו על הזמנת האדריכל ועל חתימתו על אותה הזמנה. לטענתה, מכתב הנתבעת הנטען, מעולם לא הגיע לידי התובעת ואינו קיים במאגר סריקת המכתבים שלה.

בחקירתה, אישרה העדה כי אין בידיה כל חתימה של מי מטעם הנתבעת, לא ביחס לעבודות הנוגעות לתביעה זו ולא ביחס לעבודות קודמות.

לדבריה, האדריכל לא הוזמן לעדות, מאחר שהם אינם מזמינים אדריכלים לעדות, אולם כאשר פנתה אליו התובעת, הוא היפנה אל הנתבעת וטען שהיא זו שחבה בתשלום. העדה אישרה כי מכתב הנתבעת מיום 22.6.03 התקבל בידיהם, זאת בניגוד לטענה בתצהירה. לדבריה, עובדת אחרת של התובעת שוחחה עם הנתבעת בעקבות מכתב הנתבעת ולא נשלחה תגובה כתובה מאת התובעת. עובדת זו לא הובאה לעדות וגרסתה לא הובאה בפניי.

עד הנתבעת אישר בתצהירו כי הנתבעת יחד עם נוספים, היתה מעורבת בפעולה תכנונית ולשם כך נשכרו שירותי משרד אדריכלות. הנתבעת שילמה למשרד האדריכלות את מלוא התשלום. לטענתו, אין הנתבעת יכולה לתבוע תשלום כלשהו אשר מועד היווצרו הוא חודש מאי 2003, שכן תביעה זו התיישנה. משכך, יתרת הסכום היא 2,087 ₪ וסכום זה לא נדרש מעולם על ידי התובעת, אלא לראשונה בכתב תביעה זה. חשבונית התובעת אשר הופקה ב- 31.5.03 התייחסה אך לסכום אשר התיישן כאמור. בחקירתו, חזר עד הנתבעת על האמור בתצהירו והדגיש כי אם היה מחוייב, על פי ההסכם בינו לבין האדריכל, לשלם עבור העתקות, היה עושה כן. מאחר שלא היה מחוייב לכך, סירב לשלם. לאור חלוף הזמן, כך לטענתו, אין בידיו ראיות כתובות אודות ההסכם בינו לבין האדריכל או חשבוניות המעידות כי שילם לא את מלוא הסכום. לדבריו, מעולם לא הזמינה הנתבעת מאת התובעת עבודות כלשהן ושמו או שם הנתבעת נמסר לתובעת, ככל הנראה, על ידי האדריכל. מר בן דב הבהיר כי אותו אדריכל נשכר על ידי חברת אנגל, עימה היתה הנתבעת מעורבת באותו פרויקט.

5.התובעת הוכיחה כי העבודה הוזמנה על ידי אדריכל, בחתימתו. לא הוכח כי מאחורי הזמנת העבודה עומדת הנתבעת ובכלל כי עומדת היא לבדה, שהרי לטענת מנהל הנתבעת, היתה גם חברת אנגל מעורבת בפרויקט.   

אין חולק כי הקשר החוזי נעשה בין התובעת לבין האדריכל. לא נטען ולא הוכח כי בין התובעת לבין מי מעובדי הנתבעת היה קשר כלשהו בשלב הזמנת העבודה או בשלב בו בוצעה ונמסרה ומן המסמכים עולה כי הזמנת העבודה נעשתה על ידי האדריכל, בחתימתו, תוך שנמסר שם הנתבעת ושם מנהלה, אשר העיד בפניי.

אין מחלוקת כי טענת התובעת, כי הנתבעת עומדת מאחורי הזמנת העבודה ממנה, נסמכת על דברים שנמסרו לה על ידי אותו אדריכל.

מנגד, טענת הנתבעת כי אין לה ולא היה לה כל קשר עם התובעת, היא עקבית והדבר נתמך במכתבה מיום 22.6.03, כאשר כבר אז טענה בפני התובעת, בתגובה לדרישתה הכספית, כי אין בינה לבין התובעת כל קשר חוזי וכי אין היא חבה בתשלום עבור עבודה כלשהי.

דברי עדת התובעת לפיהם עובדת אחרת הגיבה למכתב הנתבעת מיום 22.6.03 כאשר פנתה בעל-פה אל הנתבעת, לא נטענו קודם לכן בתצהירה. דברים אלו אינם מהווים הרחבת חזית, אלא הם סותרים את טענתה בתצהיר כי התובעת כלל לא קיבלה את מכתב הנתבעת.

ועוד, אותה עובדת לא הובאה להעיד וטענות עדת התובעת, אם כן, הן בבחינת עדות מפי השמועה.

אין ספק כי בהיות האדריכל הגורם אשר התקשר בפועל עם התובעת, אזי עדותו צריכה היתה לשפוך אור על נסיבות ההתקשרות בינו לבין התובעת ועל שאלת חבותה של הנתבעת. תשובתה של עדת התובעת לכך שהאדריכל לא הוזמן, בכל הכבוד, אינה מספקת. טענתה כי אינם נוהגים להזמין אדריכלים לעדות, מעלה תהיות באשר למניעי התובעת לכך ובפועל, עדות זו נדרשה לצורך הוכחת התביעה.

אין גם ספק, כי עדותה של אותה עובדת אצל התובעת, אם אכן דיברה עם מי מעובדי הנתבעת בעקבות המכתב, גם היא רלוונטית. כאמור, שני אלו לא הובאו ואת אי-הבאתם יש לייחס לחובתה של התובעת.

מאחר שכל שהוכח על ידי התובעת הוא התקשרותה החוזית עם האדריכל, אין בכך די כדי לחייב את הנתבעת בתשלום כלשהו.

מסקנתי היא, אם כן, כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולא הוכיחה את חבות הנתבעת בחוב הנטען. מנגד, מצאתי את גרסת מנהל הנתבעת סבירה, עקבית – הן לאורך השנים והן בהליך עצמו, והיא אף נתמכת בכתובים.